המחקר בדק את יעילות הטיפול הקרניו סקראלי (לחצו להסבר על קרניו) בקרב תינוקות הסובלים מקוליק (גזים וכאבי בטן)

ניסוי מבוקר אקראי זה נערך על 58 תינוקות, בני 0-84 יום, שאובחנו כסובלים מקוליק. התינוקות חולקו ל2 קבוצות: קבוצת ניסוי בה קיבלו טיפול של 30-40 דקות פעם בשבוע וקבוצת ביקורת אשר לא קיבלה טיפול. תינוקות בקבוצת הטיפול קיבלו עד 3 טיפולים במהלך תקופה של 14 יום. הנתונים נאספו בארבעה זמנים שונים במשך 24 ימים, ביום 0, יום 7, יום 14 ויום 24. בכי (תוצאה ראשונית) ושינה (תוצאה משנית) הוערכו באמצעות יומן בכי ושינה, וחומרת המעי הגס נמדדה באמצעות שאלון חומרת המעי הגס (תוצאה משנית).

תוצאות

היה הבדל מובהק סטטיסטית בין שתי הקבוצות בשעות הבכי, שעות שינה וחומרת הקוליק בכל נקודות הזמן בהשוואה לקבוצת הביקורת.

סיכום

נראה כי טיפול קרניו-סקראל יעיל ובטוח לקוליק תינוק, על ידי הפחתת מספר שעות הבכי, חומרת הקוליק והגדלת סך שעות השינה.

קישור למחקר: לחצו כאן

במחקר זה, 28 תינוקות עם קוליק חולקו באקראי ל-2 קבוצות, קבוצת טיפול אוסטאופתי וקבוצת ביקורת – ללא טיפול; כולם טופלו פעם בשבוע במשך 4 שבועות. הטיפול נערך על ידי אותו מטפל. ההורים רשמו את משך זמן הבכי, משך זמן השינה וזמן בהחזקה / צורך של התינוק בהורה.

תוצאות

זוהתה ירידה מתקדמת ומשמעותית ביותר בין שבועות 1 ל- 4 בבכי אצל תינוקות שטופלו; באופן דומה, חל שיפור משמעותי במשך זמן השינה. לעומת זאת, לא נמצאו הבדלים מובהקים במשתנים אלה בקבוצת הביקורת(ללא טיפול). הירידה הכללית בבכי הייתה 63% ו 23%, בהתאמה, עבור קבוצת הטיפולים והביקורת; השיפור בשינה היה 11% ו -2%. התינוקות שטופלו דרשו גם תשומת לב הורית פחותה מקבוצת הביקורת.

סיכום

מחקר ראשוני זה מעלה כי טיפול באוסטאופתיה יכול להועיל לתינוקות עם קוליק

קישור למחקר: לחצו כאן

אמהות רבות מפסיקות להניק לאחר החודש הראשון בשל קשיים שונים כגון כאבים בזמן ההנקה למרות שהן מקבלות ייעוץ הנקה

המחקר נועד לבדוק האם אוסטאופתיה משפרת את המצב.

נקבעו 2 קבוצות במחקר, האחת כוללת טיפול אוסטאופתי והשניה ללא.

נמצא כי יש שוני בקבוצת הטיפול ע"פ שאלון מסוג "LATCH" הבודק 6 פרמטרים הנוגעים להנקה.

הממצאים תומכים בהשערה כי טיפול אוסטאופתי בנוסף לייעוץ הנקה מועילה ובטוחה.

קישור למחקר: לחצו כאן

סקירה שבדקה 5 מחקרים שונים (מטה אנליזה) בקרב 1306 פגים שטופלו באוסטאופתיה בזמן אישפוזם בביה"ח, הראתה כי זמן שהותם בביה"ח התקצר ב2.71 ימים.

כמו כן, נצפה חסכון כספי בעלויות הטיפול.

המחקרים לא הראו תופעות לוואי מהטיפול האוסטאופתי.

לסיכום
הסקירה הנוכחית הראתה את היעילות הקלינית של טיפול אוסטאופתי בהפחתת משך זמן האשפוז ועלויות בקרב אוכלוסייה גדולה של פגים.

קישור למחקר: לחצו כאן

רקע

בדיקת היעילות / תופעות הלוואי של טיפול אוסטיאופתי שבוצע ביום ה- 7 לאחר הלידה, על רמת החמצון המוחי, פעילות רקמתית וזרימת דם אצל פגים באמצעות שימוש באינפרא אדום הצמוד לעור התינוק( NIRS).

שיטות

מחקר תצפיתי המורכב מקבוצה של 18 פגים שקיבלו טיפול אוסטאופתי ביום השביעי לאחר הלידה. ניטור NIRS בוצע בשלוש נקודות זמן שונות: 30 דקות לפני הטיפול,30 דקות במהלך ו -30 דקות לאחר.

תוצאות

רמת החמצון המוחי והפעילות הרקמתית השתפרו ב30 הדקות של הטיפול וב30 הדקות שלאחר הטיפול.

מסקנות

הנתונים הנוכחיים מראים כי טיפול אוסטאופתי משפר את רמת החמצון המוחי, הפעילות הרקמתית והזרימה הדמית. התוצאות מצביעות על התועלת של מחקרים אקראיים נוספים באוכלוסיות רחבות יותר המשוות את היעילות של אוסטאופתיה עם תוכניות שיקום סטנדרטיות.

קישור למחקר: לחצו כאן

"טיפול אוסטאופתי נמצא כמפחית כאב ומשפר את המצב התפקודי היומיומי בקרב מטופלות עם כאב גב תחתון חריף וכרוני בקרב נשים בזמן הריון ולאחר לידה"

קישור למחקר: לחצו כאן

נערכו שישה מחקרים, שכללו שמונה השוואות של טיפול אוסטאופתי לעומת קבוצות ביקורת.

תוצאות
בסך הכל, ניתוח המחקרים הראה הפחתה משמעותית בכאב במחקרים בהם בוצעו טיפולים אוסטאופתים לעומת טיפול אקטיבי, טיפול פלצבו או ללא טיפול כלל. הפחתה משמעותית בכאב נצפתה בטווח הקצר, הביניים וארוך טווח.

סיכום
טיפול אוסטאופתי מפחית משמעותית את כאבי הגב התחתון. רמת הפחתת הכאב גדולה מהמצופה מהשפעות פלצבו בלבד ונמשכת לפחות שלושה חודשים.

קישור למחקר: לחצו כאן

בסך הכל כ455 נבדקים מחקר זה. 269 (59%) מטופלים דיווחו על עוצמת כאב נמוכה, ואילו 186 (41%) מטופלים דיווחו על עוצמת כאב גבוהה. שישה טיפולי אוסטאופתיה בוצעו במשך שמונה שבועות והתוצאות הוערכו בשבוע 12.

תוצאות

התוצאה העיקרית הייתה שיפור משמעותי בכאב הגב התחתון (הפחתת כאבים של יותר מ50%). נראה שיפור נרחב מבחינה קלינית בתפקוד.

מסקנות

ההשפעה הגדולה של הטיפול האוסטאופתי המתבטא בירידה משמעותית בכאב גב תחתון כרוני בדרגת עוצמה גבוהה, היה קשור לשיפור המשמעותי מבחינה קלינית בתפקוד הנבדק. לפיכך, טיפול אוסטאופתי עשוי להיות אופציה אטרקטיבי בקרב מטופלים שכאלה לפני נקיטת טיפולים פולשניים ויקרים יותר.

קישור למחקר: לחצו כאן

17 נבדקים בגיל ממוצע 34, כ-7 גברים ו-10 נשים עם כאבי צוואר (משך ממוצע של תסמינים של 168.8 שבועות) גויסו ונכללו במחקר זה. המבדק נערך כ4 שבועות במהלכו קיבלו טיפול אוסטאופתי . שאלוני כאב ומדד ההגבלה בתנוענ צווארית הושלמו לפני הטיפול הראשוני ולאחר טיפולים בשבועות 2 ו -4.

תוצאות
ניתוח הממצאים הראה הבדלים מובהקים סטטיסטית בין תוצאות לפני ואחרי בקרב מטופלים כרונים ותת-כרונים.

סיכום
מדדי הכאב והגבלת תנועה הופחתו באופן משמעותי במהלך הטיפול באוסטאופתיה, ללא קשר לכרוניות של הכאב. מחקר זה מציע כי טיפול באוסטאופתיה עשוי להיות יעיל לכאבי צוואר.

קישור למחקר: לחצו כאן

105 נבדקים חולקו ל3 קבוצות

1. קיבלו טיפולי אוסטאופתיה + תרופות

2. קיבלו טיפול פלצבו + תרופות

3. קיבלו תרופות בלבד

הקבוצה הראשונה הראתה שיפור על פי שאלון HIT-6 לסובלים ממגרנה, הפחתה בצריכת התרופות, הפחתה בימים עם מיגרנה, שיפור בעצימות הכאב ושיפור בתפקוד היומיומי.

קישור למחקר: לחצו כאן

42 מטופלות חולקו לשתי קבוצות.

קבוצת ניסוי בת 21 מטופלות אשר קיבלה טיפול אוסטאופתי וקבוצת ביקורת בת 21 מטופלות אשר קיבלה טיפול פלצבו.

קבוצת הניסוי הראתה שיפור ניכר ביחס לירידה בעוצמת הכאב והפחתה של מספר הימים עם מיגרנה כמו גם חיסור ימי עבודה

קישור למחקר: לחצו כאן

סקירה נרחבת בדקה כ 10 מחקרים הביקשו לחקור את יעילות הטיפול האוסטאופתי בקרב הסובלים מתסמונת המעי הרגיז (IBS).

כל המחקרים דיווחו על שיפורים בולטים בקרב המטופלים אשר עברו טיפול אוסטאופתי בהשוואה לטיפול פלצבו או טיפול רגיל בלבד.

הסקירה הנוכחית מספקת הוכחות מקדימות לכך שטיפול אוסטאופתי עשוי להועיל בטיפול בחולים עם IBS. עם זאת, יש צורך במחקר נוסף מסוג זה.

קישור למחקר: לחצו כאן

חולי IBS חולקו באופן אקראי לשתי קבוצות: קבוצת טיפול (אוסטאופתיה) וקבוצת ביקורת (טיפול סטנדרטי). הנתונים נאספו במשך כ-6 חודשים בעזרת שאלונים. לאחר חודש, לאחר 3 חודשים ולאחר 6 חודשים נרשמו הערכות כוללות של התסמינים. איכות החיים נקבעה בעזרת שאלון IBSQOL 2000 הסטנדרטי והשתמשו במדד חומרת תפקוד המעי.

תוצאות

קבוצת הטיפול מנתה כ20 חולים וקבוצת הביקורת כ19 חולים. 68% מהמטופלים בקבוצת האוסטאופתיה ציינו שיפור מוחלט בתסמינים ו -27% הראו שיפור קל. חולה אחד (5%) היה ללא תסמינים בסוף המחקר.

בקבוצת הביקורת 18% ציינו שיפור מוגדר, 59% הראו שיפור קל וב -17% הייתה החמרה בתסמינים. ההבדל בשיפור התסמיני הכללי היה מובהק סטטיסטית לטובת הטיפול האוסטאופתי. ממוצע ציוני מדד חומרת תפקוד המעי בקבוצת הטיפול ירד מ- 174 ל- 74 לאחר 6 חודשים. כמו כן, נצפתה ירידה משמעותית גם בקבוצת הביקורת מ- 171 ל- 119. עם זאת, הירידה באוסטאופתיה הייתה גבוהה משמעותית בהשוואה לטיפול הסטנדרטי. ציון התסמינים הממוצע בקבוצת הטיפול ירד מ- 9.1 ל- 6.8. בקבוצת הביקורת לא התרחש שינוי בציון הסימפטומים (8.7 לעומת 10). לאחר 6 חודשים, הציון בקבוצת הטיפול היה נמוך משמעותית (6.8 לעומת 10). ציון המדד הבדק את איכות החיים עלה בקבוצת הטיפול ב- 111 לעומת 129. בקבוצת הביקורת נצפתה גם עלייה, אך לא באופן מובהק סטטיסטית (109 לעומת 121).

סיכום

טיפול באוסטאופתיה הינו אלטרנטיבה מבטיחה לטיפול בחולים עם IBS. חולים שטופלו באוסטיאופתיה בסך הכל הצליחו יותר, ביחס לציון הסימפטומים ולמדד איכות החיים.

קישור למחקר: לחצו כאן

מחקר זה העריך את יעילות הטיפול האוסטאופתי בחולים עם מחלת ריאות חסימתית כרונית בינונית עד קשה (COPD) שהוערכה באמצעות ספירומטריה, מבחן הערכה ובדיקת הליכה של 6 דקות (6MWT). המטרות העיקריות היו שיפור איכות חייהם של חולים עם COPD יציב בינוני-קשה, ושינוי הפרמטרים של בדיקות ההערכה, כמו ספירומטריה ו- 6MWT.

שיטות המחקר

כללו כמה שלבים והחולים חולקו לשתי קבוצות: קבוצה A (ביקורת) קיבלה טיפול תרופתי וקונבנציונאלי עם Indacaterol-Glycopyrronium, ואילו קבוצה B (קבוצת אוסטאופתיה) קיבלה טיפול מסורתי וגם טיפול אוסטאופתי בשלבים שונים של המחקר. (במחקר יש פירוט הטכניקות בהם השתמשו)

תוצאות

בסך הכל, 32 חולים חולקו באקראי וטופלו. חולי קבוצת האוסטאופתיה השיגו שיפור טוב יותר בכל הבדיקות בהשוואה לקבוצת הביקורת. התוצאות הקליניות שנאספו בשלב מתקדם במחקר מאשרות את התוצאות שהושגו בפגישות הראשונות. התוצאות הדגישו את השיפור בניקוד בקרב חולים שטופלו באוסטאופתיה בהשוואה לחולים בקבוצה השנייה.

מסקנות

התוצאות הראו כי חולי COPD שקיבלו את הטיפול התרופתי הקונבנציונאלי בשילוב עם הטיפול באוסטאופתיה הדגימו תגובה טובה לטיפול באוסטאופתיה, ובכך הביאו לשיפורים משמעותיים בבריאותם ובתפקוד היומיומי שהפך טוב יותר.

קישור למחקר: לחצו כאן

רקע כללי
שליטה בכאב חזה (סטרנלי) לאחר ניתוח לב (Sternotomy) המתבצע לאחר השתלת לב, ניתוח מעקפים או תיקון שסתומים חשובה להפחתת הסיכון לסיבוכים שלאחר הניתוח, אך לעיתים קרובות הכאב אינו מטופל בגלל התוויות נגד ותופעות לוואי של תרופות משככות כאבים. לאחרונה הוכח טיפול מניפולטיבי באוסטיאופתיה כמפחית כאב בהקשרים קליניים שונים, מה שמרמז על התועלת הפוטנציאלית שלו לאחר ניתוח לב. מטרת המחקר הפתוח והמבוקר הזה היא להעריך האם טיפול אוסטאופתי תורם להקלה בכאב ומשפר את התוצאות לאחר הניתוח.

שיטות
כ80 חולים מבוגרים שלאחר ניתוח חזה (Sternotomy) חולקו באופן אקראי לשתי קבוצות: קבוצת שיקום בטיפול סטנדרטי (קבוצת ביקורת) וקבוצה המקבלת טיפול סטנדרטי בשילוב עם אוסטאופתיה. עוצמת הכאב ויכולת התפקוד של הנשימה נאספו על ידי ציון קנה המידה של Visual Analogue Scale ועל ידי בדיקת נשימה סטנדרטית, בתחילת השיקום ובסיומו.

תוצאות
בתום השיקום, נראה שיפור בקבוצת האוסטאופתיה בעוצמת הכאב וביכולת תפקוד נשימתית. צריכת תרופות משככי כאבים הייתה דומה בשתי הקבוצות אולם האשפוז היה קצר יותר בקבוצת האוסטאופתיה מאשר בקבוצת הביקורת.

מסקנות
השילוב של טיפול סטנדרטי עם טיפול אוסטאופתי יעיל בהקלה על כאבים והתאוששות תפקודית, ומשפר משמעותית את הטיפול בחולים לאחר ניתוחי לב כדלקמן.

קישור למחקר: לחצו כאן

המחקר תוכנן כמחקר התערבות קליני דו-שלבי (לפני ואחרי). בשלב הראשון החולים לא קיבלו טיפול במשך 6 שבועות; בשלב שני הם קיבלו חמישה טיפולים אוסטאופתים.

הגדרה
נכללו כ-42 נבדקים (גיל ממוצע 39 שנים) שסבלו מתסמונת צליפת שוט כתוצאה מהתנגשויות אחוריות של רכב.

מהלך המחקר
בוצעו 5 טיפולים אוסטיאופתים בהתאמה אישית ובמרווחים של שבוע.

המדדים העיקריים להצלחה היו הכאב והנכות הקשורים לצוואר (נקבע על פי סולם כאב הצוואר והנכות [NPAD]) ואיכות החיים (הערכה ב- SF-36). אובחנה נוכחות של הפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD).

תוצאות
השוואה ישירה בין התקופה שלא טופלה לתקופת הטיפול חשפה שיפורים קליניים ורלוונטיים סטטיסטיים בתקופת הטיפול האוסטאופתית ב- NPAD. בשלב ההתערבות ה- NPAD ירד מ 41.5 ל 26.0 נקודות, התואם שיפור של 37%. עבור ה- SF-36, סיכום המרכיב הפיזי וגם המנטלי הראו שיפור משמעותי ומהותי בשלב הטיפול. לפני הטיפול אובחנו 17 חולים (43.6%) עם PTSD חיובי; מספר זה ירד ל -6 בלבד (15.4%) במהלך התצפית.

מסקנות
5 טיפולים אוסטיאופתים השפיעו לטובה על ההיבטים הפיזיים כמו גם המנטליים של תסמונת צליפת שוט ועומדים בטענתה כי מדובר במודלים משלימים במשטר הטיפול במצב זה.

קישור למחקר: לחצו כאן

טכניקת Muscle Energy Technique הנה טכניקה המיושמת כחלק מן הטיפול האוסטאופתי על מנת להפחית כאב ולהגדיל את טווח התנועה.

נמצא כי שימוש בשיטה יעיל להפחתת כאב כרוני ואקוטי בגב התחתון. השיטה יעיל גם לטיפול בכאבי צוואר כרוניים ומרפק טניס.

ניתן ליישם את הטכניקה על מנת להגדיל את טווח התנועה של המפרק כאשר קיימת מגבלה תפקודית. אולם, נראה כי טכניקות אחרות מתאימות יותר עבור נקודות הדק בשריר (Trigger Point).

קישור למחקר: לחצו כאן

60 מטופלים הסובלים מכאב גב תחתון לפחות כחצי שנה חולקו ל3 קבוצות.

א. עברו 12 טיפולי פלצבו במשך חודש.

ב. עברו 12 טיפולי מניפולציה במשך חודש.

ג. עברו 12 טיפולי מניפולציה במשך חודש ולאחר מכן עברו כל שבועיים טיפול נוסף במשך כ9 חודשים.

תוצאות

המטופלים בקבוצה השניה והשלישית הראו הטבה במצבם אך הקבוצה השלישית הראתה שיפור נוסף ולעומת זאת חברי הקבוצה הראשונה חזרו למצבם הקודם טרם הטיפול.

סיכום

טיפול באמצעות מניפולציה לכאב גב תחתון יעיל בהשגת תועלת לטווח הארוך, מחקר זה מציע טיפולי תחזוקה לאחר הטיפול הראשוני.

קישור למחקר: לחצו כאן