גוף התינוק עדין ביותר, רקמותיו השונות נתונות ללחצים מכניים המופעלים בזמן הלידה.
תעלת הלידה קטנה משמעותית מגופו של היילוד – תארו לכם איזה לחץ מופעל על גופו וראשו בזמן הלידה.
לחץ שכזה עלול לגרום לדחיסות ומתח רקמתי באיזור הגולגולת.
בין עצמות הגולגולת ישנם פתחים בהם עוברים עצבים וכלי דם האחראים לתפקוד רב אצל התינוק.
כאשר מופעל לחץ על איזור מסויים בגולגולת אותם עצבים וכלי דם אינם מתפקדים בצורה אופטימלית ומתחילים להופיע סימפטומים שונים –
קשיי יניקה, קשיי עיכול וריפלוקס, העדפת צד וטורטיקוליס או טונוס שרירי מוגבר בחגורת הכתפיים (התכווצות הכתפיים והצוואר), בעיות שינה, בכי לא פוסק, תינוק לא רגוע.
האוסטאופת מזהה את מגבלות התנועה אצל התינוק ומשחרר אותן, בדרך כלל על ידי טכניקה עדינה בשם קרניו סקראל (לחצו לקריאה)
זירוז לידה
אוקסיטוצין הינו הורמון הגורם לצירי לידה באופן טבעי. כאשר צוות המיילדים מבחין כי יש צורך ליילד את
התינוק טרם זמנו (בדר"כ בגלל מצוקת העובר או האם) הוא מחליט לתת פיטוצין – חומר כימי המדמה אתפעולת ההורמון.
פיטוצין גורם לכיווץ הרחם כלומר לצירים מלאכותיים.
בעצם משדרים לתינוק שהגיע זמנו לצאת אל העולם אף על פי שאינו במנח הטבעי ללידה.
ומכאן ייתכן כי התינוק יקבל לחצים גדולים על גופו אף על פי שלא היה מוכן לכך.
קושי בשינה תינוק שלא ישן משפיע על כל התא משפחתי, כולם סובלים מכך.
תינוק כזה ייתכן וסובל ממתח צווארי, מכאבי ראש או מהפעלת יתר של מערכת העצבים הסימפטטית המשאירה אותו עירני גם כשצריך לישון.
קושי בעיכול וריפלוקס
לתינוק שעבר לידה טראומתית או מכשירנית עלול להיווצר לחץ על איזור גזע המוח והעצב העיקרי הקשור בעיכול (Vagus Nerve). עצב זה אחראי בין היתר על תהליך העיכול והפרשה יעילה של מיצי עיכול ואנזימים חיוניים. כאשר העצב נלחץ נראה סימפטומים כמו עצירות, ריפלוקס סמוי או גלוי.
